במידה מתחילתה האות אינם נכתבה במקצועיות, של שאות , נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת די בדבר

הכנת עיתון אומנות מיוחדת
הכנסת ספר תורה זיקים
כתיבת אשר כתוב בעת האחרונה בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
את כל עיתון התורה, דוגמת יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים הכול על עורות בע''ח, והאם כתבם בדבר מעטה שונה כנייר או גם עור סקי הם פסולים. דין הגיע נלמד כמו שצריך למשה מסיני[1]. וגם בקבוצת העורות, מותרים לקיום הקלף אלא עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב הגיע אבל במין בעל החיים שלכם, וגם חיה ממין הכשר לאכילה של עצמה אסורה באכילה, כנבלה או לחילופין טרפה, מותר לספר על עורה עיתון אומנות מיוחדת. הכול על עור אצל דגים לא קיימת לומר ספר תורה, בגלל ש בעלי זוהמא[2].

ע"מ לסגנן רק את עור סקי הבהמה לכתיבה, מתופעל לעבדו. העיבוד נבצע באמצעות מתן העור שלנו בסיד עד בחומר שונה (כעפצים) השואב מצד הזרוע רק את הנוזלים המצויים אותם, וכך העור מסוגל לקרות זמן וכדאי שלא יהיה להירקב. העיבוד בסיד הנו הנהוג במרבית קהילות ישראל, ועיבוד בעפצים מקובל באופן ספציפי בקרב יהדות תימן.

השינויים המרכזיים בין שני סוגים העיבודים: בעיבוד בסיד: העור על פי רוב וכדאי שלא יהיה נמלח, והסיד מהווה עפ"י רוב המשאב הבודד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד הגיע הינה לבן וקשה, והאותיות שנכתבות להמציא אותו ניזוקות במגע בעלות של מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הינם משאבים חיוניים להצלחה בעיבוד, הקלף מקבל גוון חום ומרקמו יותר מבריק, והאותיות הנכתבות הוא צריך ניזוקות פחות במגע שיש להן את המים.

העיבוד הוא לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, פסול.

שרטוט
הקלף יוכל להיות משורטט לפני הכתיבה, והאם תוכנן ש שרטוט רע מאוד. את כל השרטוט יבצעו דרך מרצע, ומצווה מן המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט הן לא ישאר לשמה. מנין השורות הוא 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים 4 שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.

הכתיבה מבוצעת בדרך זו שגגי שכתוב נוגעות בשרטוט. מושם להיזהר שהן לא לכתוב 3 סימני אלפבית מהסביבה לשרטוט, והאם הביא לפרסום בדיעבד אומר מילה מבחוץ לשורה בעתיד הקרוב בשבילה - הוא כשרה. מוניטין שמו שיצאו אשר ממנו מספר אותיות מבחוץ לשיטה שלילי. יצאה אות , עד בכל ניסיון ה' מחוץ לשיטה - נורמלי.

תפירה
בהשלמת עבודות שכתוב לשם הקלף, תופרים אחר היריעות הינה לזו בנות גיד. התפירה מוכרחה לתכנן לשמה.

את היריעה הראשונית והאחרונה תופרים לעץ חיים שלכם.

קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה במידה ש מותר למשוח את כל הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. בידי משיחה היא מתייפה הקלף, והכתיבה באחריותו קטנה ומהירה שנתיים, אך נחלקו האחרונים אם יש במשיחה היא חציצה של הדיו לקלף. שאלות ותשובות פנים מאירות פסק שמצווה והידור לספרא על אודות קלף משוח, שרוב אחריו לייפות את אותם הכתב לא חוצץ. ברם ואלה לשיטה זאת מותקן להיזהר אינן למשוח משיחה עבה כל, העלולה ברבות בזמנים להתפורר ולבקע את אותה שכתוב הנמצא על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה הוא חציצה מכיוון הדיו לקלף, ועל כן אם וכאשר כשיקלפו את אותם המשיחה הדיו יפול- המעצב גרוע, אילו והיה אם הדיו עובר להתגורר השיטה שנקראת המשיחה ונספג בקלף- המעצב תיקני.

כאמור, לכתחילה מותקן להחמיר עדיף שלא יהיה למשוח את אותה הקלף[3], מועדון בסקטור שיש עיתון משוח, מותר לעיין ב אשר ולברך עליו[4].

חיבר סת"ם

דרכי מילים נכתב ע"י הסת"ם, כחלק מ השיטה שנקראת הנכס הנרכש יוסף
Postscript-viewer-shaded.png ערכה של מורחב – ערך סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png חיוניות מורחב – די סת"ם
נכתב ע"י סת"ם היא בעצם נכתב ע"י אשר בו משתמשים לכתיבת ספרי אומנות מיוחדת, מגילות, מזוזות ותפילין. היוצר הגיע משמש את אותו סופרי הסת"ם ונכתב באמצעות קנה או גם נוצה בדיו סת"ם לבין קלף. לכתב הסת"ם צורה מרובעת אופיינית, ואותו אחד שדיברנו מעוטר בתגים החלפת סימבולים מסוימות. הביא לפרסום זה הזמן לא מפוסק או גם מנוקד. קיים משני סוגים ערך מהותיים, ערך אשכנזי וכתב ספרדי.

פסקי הלכות למשה מסיני הנו הקיימות לספר אחר הסת"ם בדיו. תקין מספיק הסת"ם מרובים הנם, אילו מה מספר הטענות העיקריות לדיו הסת"ם הן כדלקמן שחרוּת וקיום לנצח אותם. הדיו עלול מפיח להבת נר, שרף אילן, אלו עפצים, גומא וממרכיבים נוספים.

הריסה פשוט על ידי הקלף אם הדיו עומד להעצים ספר מקצוע תקין לספר מקצוע מיוחד שלילי, בגלל דהיית סמלים או גם אותיות, או שמא שחיקת הדיו מן הקלף. עיתון תורה שכזה דינו גניזה.

החוקים של הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png נחיצות מורחב – תכנון ספרי אומנות מיוחדת, תפילין ומזוזות
תקנות הפרויקט והכתיבה של טקסט התורה הינם המורכבים והחמורים ביותר מבין תשמישי הקדושה ביהדות. עבודות עיתון התורה מבוצעת באמצעות פקטור שהוכשר למטרה זו באופן יחסי, בשם מאוד סת"ם. טקסט התורה עשוי להיפסל בגלל כאבים שונות שהנפוצות שבהם אלו טעות בכתיבה, מילה חסרה עד מיותרת או לחילופין מילה שכתובה והיה אם אינם נאמן. בספר אומנות פסול למצוא כמעט בכל הפוסקים לא כדאי לעיין בציבור, ויש מקום לתקנו והיה אם הפתרון אופטימלי. בהתאם הרמב"ם מצויים עשרים תכנונים שפוסלים את אותו טקסט התורה, וכן אם אחד מהם יש אותם, הינה נתפס "כחומש מתוך החומשין שמלמדין בם התינוקות שלא כש קדושת עיתון תורה שלא קיים קורין בו ברבים"[5].

כזה המנהגים המבוקשים יותר היום בעריכת טקסט מקצוע היא ווי העמודים, ולפיו מירב עמודה בספר מתחילה באות ו', חוץ מ מספר עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

תיוג

עיתון מקצוע מיוחד חיבר ספרדי מתויג
אשר לתייג את כל הכתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה צריך לתייג והן את אותן אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין שום לתייג.

שיטת התג הנהוגה היא קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, ואם עשה את התגים ללא ראש, כשרים.

בתגים לא קיימת את אותה הפסול "חק תוכות", ולכן אם נדבקו התגים מותר להפרידן.

אדיב לכתוב ערב התיוג: "אני מתייג לשם קדושת ספר תורה", ולפני תיוג שם טוב השם: "לשם קדושת ה'", אילו שונה דיווח כשר והוא לא מעכב.

מיקום שלושת התגים: אשר כתוב ש' ע' ט' : אל מעבר הראש השמאלי. שטח התג היחיד: בשליש השמאלי בידי האות.

מצווה מצד המובחר לתייג שיש להן דיו של ס"ת, אך אם תייג בעט רפידוגרף והן כשר, למרות שהתיוג יוצא לא הרבה דהוי. קיים עטים כשרים[6], ובא בחשבון לא כשרים.

והיה אם מחסור תגים וגילו את החפץ בלב ליבו של קריאת התורה, אין שום להוריד במידת מה טקסט מלאכה נפרד, וקיים לתקנו בעתיד הקרוב. ואם אין שום תגים כל, שאסור ספר מקצוע מיוחד שונה, הספר מקצוע מיוחד נורמלי בדיעבד ומותר לקרא אותם ולברך עליו.

שכלולים בספר אומנות מיוחדת
מצויים רע מאוד בספר אומנות מיוחדת, כגון שחסירה אות עד יתירה אות, או גם שהאות אינם כתובה כהלכתה מותר לתקן, כיוון בספר אומנות אינם אשר שהכתיבה תראה כסדרה כתפילין ומזוזות. ואם נמצאים הפסול במרכז קריאת התורה מוציאין עיתון אומנות אחר.

אם וכאשר מצויים פיסוק מכיוון הכתוב, באופן שונה צורתה ונראית כשתי סימנים כגון: מ' שנפסקה באמצע ונראית כמו אותיות כו, מוציאין טקסט אומנות מיוחדת נפרד, ואם לא השתנתה צורתה לא קיימת להוריד את אותו הצבע עבודה, ויתקנו בסיום הקריאה.

חק תוכות
באופן האות נוצרת באמצעות מחיקה עדיף שלא יהיה בידי קופירייטינג, היא זה "חק תוכות" והאות פסולה, דוגמת נוצר ו' בסקטור י' לא כדאי לגרד רק את חלק ממנו התחתון על ידי הו' ע"מ שיהיה י', משום שהי' נרקמה בידי מחיקה ובשום פנים ואופן מותר שיהיה על ידי כותב. דבר זה נדע מהפסוק "וכתב לה עיתון כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ולא חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, היא בעצם בית הדין ואלו לכתוב אומנות מיוחדת.

הפסול "חק תוכות" חל בין באופן מתחילתה האות הן לא נכתבה כהוגן, מצד שאות אחת נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת יספיק בדבר האות וקילקלה רק את צורתה, ובין אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה בתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
יצירת עיתון מלאכה

יצירת הכתוב בעת האחרונה בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
את טקסט התורה, למשל יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים אודות עורות חיות, וכמו כן אם כתבם הכול על מעטה נפרד כנייר או לחילופין עור סקי הם פסולים. דין הגיע נלמד כראוי למשה מסיני[1]. וגם בקבוצת העורות, מותרים לעריכת הקלף בסיסי עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב הגיע אך במין שיש לו החיים, ואפילו חיה ממין הכשר לאכילה שהוא עצמה אסורה באכילה, כנבלה או שמא טרפה, מותר להגיד על עורה טקסט מקצוע. המתארת את עור סקי בידי דגים לא קיים להגיד ספר מקצוע מיוחד, בגלל ש עם זוהמא[2].

מתוך מטרה או לעצב את עור הבהמה לכתיבה, מותקן לעבדו. העיבוד נבצע בידי הענקת עורינו בסיד אם במשאב אחר (כעפצים) השואב מתוך העור שלנו את אותו הנוזלים הבאים בחשבון כש, וכך העור שלנו יוכל להתבצע 2 ואינו להירקב. העיבוד בסיד הנו הנהוג כמעט בכל קהילות ארץ, ועיבוד בעפצים נהוג במדויק בידי יהדות תימן.

השינויים המרכזיים מכיוון שני סוגי העיבודים: בעיבוד בסיד: העור עפ"י רוב ואסור שיהיה נמלח, והסיד מהווה על פי רוב המשאב היחיד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה הזמן הנו לבן וקשה, והאותיות שנכתבות על גביו ניזוקות במגע במחיר את המים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הנם משאבים נחוצים להצלחה בעיבוד, הקלף מקבל גוון חום ומרקמו יותר רכים, והאותיות הנכתבות להמציא אותו ניזוקות לא ממש במגע אלו שיש להן מים.

העיבוד הוא לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, גרוע.

שרטוט
הקלף יוכל להיות משורטט ערב הכתיבה, והאם עוצב ללא שרטוט רע מאוד. רק את השרטוט עושים כתוצאה של מרצע, ומצווה מתוך המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט לא צריך להיות לשמה. מנין השורות הנו 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים עוד שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.

הכתיבה מתנהלת באיזה אופן שגגי הכתוב נוגעות בשרטוט. מתופעל להיזהר שאין הן לומר שלוש מילים מבחוץ לשרטוט, וכמו כן אם היוצר בדיעבד באופן כללי מילה מחוץ לשורה להבא לה - מהווה כשרה. וותק שמו שיצאו מהם כמה תווים מבחוץ לשיטה רע. יצאה אות אחת או אולי יותר מידי שם ה' מהסביבה לשיטה - תיקני.

תפירה
בתום הכנת הכתוב לשם הקלף, תופרים אחר היריעות הוא לזו במחיר גיד. התפירה מוכרחה לתכנן לשמה.

את אותן היריעה העיקרית והאחרונה תופרים לעץ חייכם.

קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה במקרה ש מותר למשוח את כל הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. באמצעות משיחה הנה מתייפה הקלף, והכתיבה עליו קטנה ומהירה 2 שנים, ברם נחלקו האחרונים והיה אם קיים במשיחה זאת חציצה בין הדיו לקלף. שאלות ותשובות פנימיות מאירות פסק שמצווה והידור לספר הכול על קלף משוח, שמרבית ה-3 לייפות את כל הכתב כלל חוצץ. מקום גם לשיטה זאת מתופעל להיזהר לא למשוח משיחה עבה יתר על המידה, העלולה ברבות במועדים להתפורר ולבקע את אותן שכתוב שעל גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה מהווה חציצה בין הדיו לקלף, ומסיבה זו אם וכאשר כשיקלפו את המשיחה הדיו יפול- המעצב שלילי, איזה מה אם וכאשר הדיו מגיע שיטת המשיחה ונספג בקלף- הצבע כשר.

למעשה, לכתחילה יש להחמיר ולא למשוח רק את הקלף[3], אבל בתחום שיש ספר משוח, מותר להתקשר אשר ולברך עליו[4].

היוצר סת"ם

אופן תווים כתב הסת"ם, במסגרת שיטת דירת המגורים יוסף
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נכתב ע"י סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – די סת"ם
נכתב ע"י סת"ם היא בעצם ערך ובו משתמשים לכתיבת ספרי מקצוע מיוחד, מגילות, מזוזות ותפילין. ערך זה הזמן מותקן את אותם סופרי הסת"ם ונכתב באמצעות קנה עד נוצה בדיו סת"ם כאלו קלף. לקובץ טקסט הסת"ם צילומים מרובעת אופיינית, ואותו אחד שדיברנו מעוטר בתגים מעל סמלים מסוימות. חיבר זה הזמן איננו מפוסק או מנוקד. קיימים נוסף סוגי נכתב ע"י ראשיים, הביא לפרסום אשכנזי וכתב ספרדי.

פסקי הלכות למשה מסיני היא העומדות לכתוב את כל הסת"ם בדיו. כשר דיו הסת"ם מרובים הם, אלו מ כמה הבקשות העיקריות לדיו הסת"ם הינן שחרוּת וקיום לנצח אותם. הדיו הדבר תלוי מפיח להבת נר, שרף אילן, אף אחד לא עפצים, גומא וממרכיבים דנדשים.

הריסה פשוט בידי הקלף או הדיו מותנה להעצים ספר אומנות קפדני לספר אומנות מיוחדת לא טוב, הודות ל דהיית סימני אלפבית עד סימני אלפבית, או גם שחיקת הדיו מן הקלף. עיתון מקצוע מיוחד שכזה דינו גניזה.

דיני הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png משקלה של מורחב – הכנת ספרי מלאכה, תפילין ומזוזות
תקנות העשייה והכתיבה של טקסט התורה הינם המורכבים והחמורים מאד מבין תשמישי הקדושה ביהדות. כתיבת טקסט התורה מתנהלת בידי פקטור שהוכשר לכך יחסית, בשם באופן מיוחד סת"ם. ספר התורה מותנה להיפסל בגלל בעיות שונות שהנפוצות שהינם הנישות טעות בכתיבה, מילה חסרה אם מיותרת או מילה שכתובה באופן אינם מדויק. בספר עבודה רע לגלות רוב הפוסקים לא קיימים לפנות בציבור, ויש לא מעט לתקנו אם הפיתרון נכון. בהתאם הרמב"ם קיימים עשרים דאגות שפוסלים את אותן טקסט התורה, וכן אם אחד מהם מותקן אותם, היא בעצם נחשב "כחומש מבין החומשין שמלמדין שבהן התינוקות שאין וש קדושת עיתון מקצוע שאסור קורין וש ברבים"[5].

כמו זה המנהגים השכיחים בתקופה זו בעריכת עיתון מלאכה הוא ווי העמודים, ולפיו מירב עמודה בספר ראשיתה נוחתות ו', חוץ מ חמש עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

תיוג

עיתון אומנות כתב ספרדי מתויג
צריך לתייג את כל הכתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה ש לתייג וכדלקמן את הכתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין לתייג.

דרכי התג המקובלת מהווה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, ואם עשה את התגים ללא ראש, כשרים.

בתגים אין כלל את הפסול "חק תוכות", ומסיבה זו אם וכאשר נדבקו התגים מותר להפרידן.

טוב לספרא שעות הערב התיוג: "אני מתייג למטרות קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג מוניטין השם: "לשם קדושת ה'", איזה שונה דיווח כשר ובשום פנים ואופן מותר שיהיה מעכב.

מיקום שלושת התגים: שכתוב ש' ע' ט' : בנוסף הראש השמאלי. מיקום התג היחיד: בשליש השמאלי אצל האות.

מצווה מבין המובחר לתייג בנות דיו בידי ס"ת, אלו מ אם וכאשר תייג בעט רפידוגרף וגם תקין, על אף שהתיוג יוצא באופן מסוים דהוי. מצויים עטים כשרים[6], וקיים הן לא כשרים.

באופן חוסר תגים וגילו את הדבר באמצע קריאת התורה, אין שום להוציא עיתון מלאכה נפרד, וקיים לתקנו בעתיד הקרוב. והאם אין תגים בכלל, שלא ספר מלאכה אחר, המעצב אומנות מיוחדת טוב בדיעבד ומותר לקרא אשר ולברך על הפרקט.

שיפורים בספר מקצוע מיוחד
נמצאים לא טוב בספר עבודה, כמו שחסירה אות או גם יתירה אות, או שמא שהאות אינן כתובה כהלכתה מותר לתפעל, שכן בספר אומנות מיוחדת אינן אשר שהכתיבה תהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. וכן אם קיימים הפסול באמצע קריאת התורה מוציאין טקסט עבודה אחר.

והיה אם מצויים פיסוק מצד הכתוב, אם התקדם צורתה ונראית כשתי סימנים כגון: מ' שנפסקה בליבם ונראית ובינהם תווים כו, מוציאין טקסט עבודה נפרד, ואם לא השתנתה צורתה אין להסיר את אותם הצבע אומנות, ויתקנו בסיום הקריאה.

חק תוכות
אם האות נוצרת בידי מחיקה והוא לא בידי כתיבה, הנה זה הזמן "חק תוכות" והאות פסולה, ובינהם עוצב ו' בשטח י' לא כדאי לגרד את חלקו שלמטה על ידי הו' מתוך מטרה שיוולד י', וזאת משום שהי' נרקמה על ידי מחיקה ולא באמצעות קופירייטינג. דבר זה נרכוש יידע מהפסוק "וכתב לה ספר כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב וכדאי שלא יהיה חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הנו המשפט גם להגיד מלאכה.
תכנון ספר מקצוע
התורה היא ספר המצוות, המשפט והחכמות שניתנו לעם ארץ במדבר סיני מיד לאחר העמדתם לעם שמו.

התורה וכוללת אחר עיניין השם שלו המתומצת ברבדים ותתי רבדים עמוקים להתאמה לחיי האנושות, שהמזוזה בשביל הבנתם וידיעתם הרבה עמלים חכמי מדינה דורות, וגם מידי ימיהם באופן ישיר. התורה הינה המתנה החביבה והגדולה ביותר ממה שנתן הבורא יתברך לאנושות אחת. והינה נחשבת ומוערכת אחרות וגם בעיני הקב"ה שבראה ארבע ישן לבריאת האתר בטבע. התורה מספקת ללומדיה גדלות אנושית מרוממת, ניתוח לייזר בעיניים על-תבונית וידיעת שמו במהלך המגוונות עסקם בשערה. מכורח תשומת לב תורה, לומדיה הזוכים לכתרה, מוערכים ונערצים ואפילו מאד.

בגלל ערכת מיגון המשמעותי, ומכוח מצות למוד תורה, כל יהודי מאמין משתדל להגות בתוכה כל ימים רבים כפי כוחו. לומדיה מעידים על עצמם שהרי לימודים באופן קבוע גורם חיוך כש ומרומם ש. התורה וקיום מצוותיה מהווה הנו הגורם לעיקר השכר ברחבי אירופה כתבה הבאה.

הנו נמסרה מחולקת במלואה לשני חלקים מרכזיים "תורה שבכתב" במכילה את התורה ש נכתבה בידי חיים רבינו יקר הנביאים ושאר חלקיו של הנ"ך, וה"תורה שבעל-פה" המבהירה את אותן החוסרים ומשלימה את הבנת התורה שבכתב.

בתורה מותקן תרי"ג מאנשי מקצוע, המחולקות לרמ"ח (248) המצווה של "עשה" ושס"ה (365) מאנשי מקצוע "לא-תעשה". ישנה חלוקה רוחבית אחר, מכיוון מאנשי מקצוע ממצב אדם לחברו ומצוות בקרב כלי למקום.


מלל עניינים
1 חלקיו של התורה
2 מקיף התורה
2.1 נושאי האמונה
2.2 בריאת העולם
3 הלכה
3.1 בתי מדרשות ובתי כנסיות
4 ראו גם
חלקי התורה

טקסט אומנות מיוחדת כתוב הכול על קלף, הספר הקדוש מאד בתורה.
בתורה 10 בסדר גודל עולמי של ספרי קודש

התורה שבכתב - הנו קובץ הכולל בערך שלושים ספרים, הנקראת מייצג בראשי תיבות את אותו שלושת חלקיו: אומנות, נביאים וכתובים. הנו בסיסי כתבים רב גוניים המבוקשים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את כל תולדות הטבע מעת בריאתו, ומתמקד בתולדות בעלויות מדינה עד לתחילת תקופת נכסים משני. וכן היא בעצם כוללת קובצי כלים ומצוות, דברי מוסריות, פתגמים וכדו.
התורה הינה החלק המקודש מאד בתנ"ך. התורה נכתבו מפי הקב"ה באמצעות משה , ונביאים וכתובים נכתבו על ידי נבואה בידי נביאים יחודיים בתקופות מתחלפות .
המשנה - קבצי של ההלכות המשפט והמצוות. הנלמד באמצעות התנאים מהפסוקים בתנ"ך על פי המסורת הקרוי תורה למשה מסיני איש מפי מתווך מידי תנא ע"פ רבותיו ונכתבה ונחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא. שראה שאי אפשר לעשות את אותו המרת ההלכות בע"פ שלא ישכח לפיכך סיכום כתורה שבכתב. הינה נכתבה במדינתינו, בלשון הקודש בניב נפרד מזה שמוכר מן התנ"ך, הקרוי לשון או אולי "עברית משנאית".
התלמוד - שבו נחכים המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי הלכות ואגדה חדשים. היא נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בקהליה היהודית בבבל, באמצעות האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית במדינת ישראל בגליל, על ידי האמורא רבי יוחנן.
שני התלמודים מבוססים על גורם פרשני והלכתי שהצטבר במשך התקופה בחברה במדינה ישנו כל בן אדם מאתרים אלו. משני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל בן אדם מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. במרבית קורס הנדל"ן בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו לאחר מכן ספרי פסקי הלכות רבי השפעות שבם רי"ף רא"ש רמב"ם רש"י תוספות וכו'. עיתון ההלכה הראשון שפוסק היישר מצד התלמוד היא בעצם 4 טורים (רבינו יעקב בנו על ידי הרא"ש) ועליו ערך מרן רבינו יוסף קארו אחר חיבורו הדירה יוסף שהיא הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - ספר הלכות המסכם את כל קובצי הפרשנות והספרים הייחודיים צריך נכתבו אודות התלמוד.
ספרים גדולים נוספים: • ספר הזוהר • משנה עבודה לרמב"ם • ספרי הקבלה
מושלם התורה

נושא הדת מהווה האמונה בא-ל הראשון והיחיד
נושאי האמונה
המפורסמת ביותר הינה רשימתו אצל הרמב"ם וכוללת שלושה עשר עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט ובשום פנים ואופן מותר שיהיה גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת משה . מכיוון העיקרים האלו נמצאות האמונות בתחיית המתים, ברחבי העולם השני ובמשיח.

כמו זה הביטויים המזוהים ביותר בעלויות האמונה היהודית, סמל שהוא פסוק בתורה, הנו "שמע ארץ, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק זה כביטוי לאמונה במיוחד שמו, כאמצעי לזיהוי בפני יהודים נספחים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם בתורה, ואף בעת מוות בדבר קידוש השם שלו.

בריאת העולם
בספר בראשית מסופר איך נברא אמא אדמה בשישה זמן ניכר. ארבע לחומרים אלו מתואר רגעים שביעי ובו שבת ה' ממלאכתו. מניין הזמן שבו היא לבריאת העולם (שנה ישן בריאת אדם הראשון), על-פי תוך ויתור המופיע בספר ארגון רוב (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). השנים נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו הנו השנה ה-5,776 לבריאת הטבע, על-פי גובה התשלום הנוספים.

בתקופת המתואר בספר בראשית, נברא אחד אחרון ביום אחד השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ואחרי בריאתו נעשה זמנים השביעי ימים שהייה (יום השבת). לאחר חטא מסוג עץ הדעת גורש האדם מגן עדן, ועל ידי זה התחילה שושלת כל מי.

בהתאם שכיח מחכמי ופרשני התורה, למשל הרמב"ם וכול חכמי הקבלה, סיפור האתר בטבע וגן העדן החרטום היא בעצם בסוד "מעשה בראשית".

הלכות<

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *